פסק-דין בתיק ת"א 45321-07

1. התובעת, ילידת 1948, נפגעה כנהגת בתאונת דרכים ביום 15.9.06. הרכב מ.ר. 4864251 בו נהגה היה מבוטח בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו על ידי הנתבעת. התובעת מציינת בכתב התביעה כי אין מדובר בתאונת עבודה אלא בתאונה שהתרחשה במהלך נסיעה פרטית.

2. ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים "בלינסון" שם אושפזה . על פי כתב התביעה, כתוצאה מהתאונה נגרמו לתובעת שברים בחוליות הצוואר אשר נאלצה לעבור ניתוח בגינם. כמו כן נחבלה בראשה נגרם לה קרע בבשר הקרקפת והיא איבדה את הכרתה. בנוסף נחבלה בגבה ובכתפיה. התובעת טוענת כי מאז התאונה וכתוצאה ממנה היא סובלת מהגבלה ניכרת וכאבים חזקים בתנועות הצוואר, הגב והכתפיים, ירידה בשמיעה, צפצופים קבועים באוזניים, סחרחורות, בחילות, פגיעה בראייה, כאבי ראש, תחושת נימול בידיים, פגיעה בריכוז, אובדן זיכרון ואף הפכה איטית בביצוע פעולותיה. כמו כן סובלת מהידרדרות במצבה הנפשי וכן נותרה לה צלקת בעקבות הניתוח.

3. התובעת מפרטת בכתב התביעה את ראשי הנזק אותם מבקשת לפסוק לטובתה: הפסדי שכר, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. הוצאות לעתיד הכוללות הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, הוצאות בגין השגחה ועזרה, כאב וסבל והוצאות נוספות.

4. הנתבעת אינה כופרת בעצם התרחשות התאונה או בשאלת הכיסוי הביטוחי, לפיכך  המחלוקת היחידה סבה סביב גובה הנזק.

נכויות רפואיות - סך הכל 41.86% לפי הפירוט הבא :

נכות בתחום א.א.ג :

5. בית המשפט נעתר לבקשת התובע ומינה את ד"ר מרדכי הימלפרב, מומחה למחלות א.א.ג אשר בדק את התובעת ביום 14.1.08 וציין בחוות דעתו כי התובעת התלוננה בפניו כי היא סובלת מטנטון ומסחרחורת. תלונות אלו נרשמו לראשונה ביום 17.10.06 כחודש לאחר התאונה, ומספר פעמים לאחר מכן. בדיקות השמיעה מלמדות כי התובעת סובלת מליקוי קל בתחום התדרים הגבוהים ללא פגיעה בתדרי הדיבור בזיקה לתאונה. על כן קבע המומחה כי התובעת סובלת מנכות צמיתה בגובה 10% בשל הטנטון על פי סעיף 72 (4) ד 2.

6. באשר לסחרחורת ציין המומחה כי תלונה זו נרשמה ביום 31.10.06 ולאחר מכן. המומחה  מציין כי, במשך שנים קודם לתאונה מצוין בתיקה הרפואי כי  סבלה מסחרחורת. אז לא נעשה בירור מתאים כמו בדיקת ENG ולכן קשה לו לקבוע אם תוצאות בדיקת ה-ENG אכן מבטאות את הנזק למערכת הווסטיבולרית כתוצאה מן התאונה או את הרקע לסחרחורת שלפני התאונה. המומחה התקשה לקבוע גם את ההבדל בין איכות  הסחרחורת והקשרה למצבים שונים ועל כן סבור היה שנכון יהיה לחלק את הנכות בגין הסחרחורת בין מצבה קודם לתאונה לבין מצבה לאחר התאונה, בשיעור של 5% עקב התאונה על פי  סעיף 72 (4) ב 1 (מחצית). סך הכול קבע המומחה כי התובעת סובלת מנכות בשיעור 15% בגין הטנטון ובגין הסחרחורת.

7. התובעת חולקת בסיכומיה על ניכוי מחצית הנכות שקבע המומחה עקב הסחרחורת וטוענת כי תלונותיה על הסחרחורת בעברה היו יחסית מועטות ושנים רבות עובר לתאונה. התלונה האחרונה של התובעת לגבי סחרחורת לפני התאונה הייתה בשנת 2002, כלומר כארבע שנים לפני התאונה ומזמן זה לא נשלחה לבירורים או בדיקות.

8. אני סבור שיש לקבל את חוות דעתו של המומחה ולייחס לתובעת אך מחצית מהנכות הצמיתה על פי הסעיף בגין הסחרחורת. המומחה התייחס לעברה הרפואי של התובעת ואף הסביר  מדוע מנכה מחצית מהנכות. הסבריו מקובלים בעיניי. לא נשלחו שאלות הבהרה למומחה ואף לא התבקשה חקירות בעניין זה על ידי התובעת. התובעת הסבירה כי סבלה מסחרחורות עובר לתאונה ולאור זאת המומחה לא שגה כאשר העריך את נכותה.

נכות בתחום הנוירולוגיה :

9. בית המשפט נעתר לבקשת התובע ומינה את ד"ר ויויאן דרורי, מומחית לנוירולוגיה אשר בדקה את התובעת ביום 18.1.08 וציינה  בחוות דעתה כי התובעת אמנם נפגעה בראשה בתאונה עם זעזוע מח קל (איבוד הכרה, תקופה של אמנזיה- אי זיכרון בסמוך לתאונה) אך הוא לא גרם לנזק מוחי מתמשך. הפגיעה בעמ"ש גם היא לא גרמה לנזק נוירולוגי. על כן סבורה המומחית כי לא נותרה בתובעת נכות עקב התאונה בתחום זה.

נכות בתחום האורטופדיה :

10. בית המשפט נעתר לבקשת התובעת ומינה את ד"ר יורם אנקשטיין, מומחה בכירורגיה אורטופדית אשר בדק את התובעת ביום 24.12.07 וציין בחוות דעתו כי התובעת אושפזה לאחר התאונה במחלקה האורטופדית בבית החולים בלינסון שם אובחנה כסובלת משבר בחוליה. עברה ניתוח בבית החולים תל השומר. המומחה ציין כי התובעת מסרה לו שלא חזרה כלל לעבודה לאחר התאונה. בנוסף מטופלת על ידי משככי כאבים. התובעת התלוננה בפני המומחה על כאבי צוואר המקרינים לשכמות ולזרועות, הגבלה בתנועות הצוואר, סחרחורת והרגשת עילפון והפרעה תפקודית. המומחה ציין כי בבדיקה מצא טווח תנועות עמ"ש צווארי מוגבל במידה בינונית. המומחה מצא כי התובעת סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 20% עקב התאונה, על פי סעיף 37 (5) ב לתקנות המל"ל. בנוסף ציין כי בתקופת האשפוז ולמשך שלושה חודשים נוספים המהווים תקופת החלמה מהניתוח, יש להכיר בנכות זמנית בשיעור של 100%.

נכות בתחום העיניים :

11. בית המשפט נעתר לבקשת התובעת ומינה את ד"ר מיכאלה גולדשטיין, רופאת עיניים ומנתחת, אשר בדקה את התובעת וציינה בחוות דעתה כי התובעת סובלת מנכות זמנית בשיעור של 10% לשנה מיום התאונה, על פי סעיף 57(1) לתקנות המל"ל.

נכות בתחום הפסיכיאטריה :

12. בית המשפט נעתר לבקשת התובעת ומינה את ד"ר משה זהר, פסיכיאטר אשר בדק את התובעת ביום 31.12.07 ו- 26.1.09,  וציין בחוות דעתו כי התובעת סבלה מטראומה אשר כתוצאה ממנה התפתחה אצלה תגובה פוסט טראומטית. לאחר הבדיקה הראשונה סבר המומחה כי התובעת סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 30% מהם 20% ייחס לתאונה. לאחר הבדיקה השנייה ציין המומחה כי, התובעת פנתה לטיפול בעצמה ובהמלצתו המשיכה בו אך ללא הטבה. המומחה סבור כי מצבה הנפשי כיום מתאים לנכות צמיתה בשיעור של 15% עקב התאונה.

נכות תפקודית :